Ynet: מסע אופניים מסביב לעולם
מסע האופניים של עדן ריבוי: 74 ימים לבד בארה״ב, חודשיים עם אבא בסקנדינביה וכמעט אסון בכבישי אוסטרליה – סיפור על חוסן, פחד ואנשים טובים בדרך.
הכול התחיל מטיול רגיל אחרי צבא שנהפך למסע החיים. בגיל 22 הבנתי שהיעוד שלי בחיים הוא לא רגיל. אני מתנייד על האופניים שלי — הן סוחבות לי את הבית שהוא בעצם האוהל שלי, את האוכל ואת החוויות שצברתי בדרכים.
אני מדווש בעקבות האופניים כבר יותר מ־25,000 ק״מ של חיי עוצמה, חוסר ודאות ואנשים שאני פוגש בדרכי, לשמם אני ממשיך מדווש.
הסיפור שליכולם שואלים אותי למה דווקא אופניים ? אני תמיד עונה – אני חווה מסע מסביב לעולם דרך האופניים יש להן את הקצב המושלם הן שומרות על אפקט המסע. נותנות לי את החופש להגיע לכל נקודה שרק ארצה.
לערוץ היוטיוב המלאעזבתי הכול ויצאתי לדרך – לבד, עם זוג אופניים וחלום אחד לגלות את העולם.
מהמדבריות של אוסטרליה, דרך השבטים באריזונה ועד הנופים הפראיים של ניו זילנד – בכל מקום גיליתי משהו חדש על עצמי ועל העולם. בהרצאה “בעקבות האופניים” אני משתף במסע שכולו חופש, חוסן ואומץ לצאת מאזור הנוחות – ולגלות עד כמה רחוק אפשר להגיע כשמאמינים בעצמך.
הצטרפו למסע של החיים
בחירות מדיה מהדרך: כתבות עומק, ראיונות בתקשורת ופודקאסטים על מסע האופניים מסביב לעולם.
מסע האופניים של עדן ריבוי: 74 ימים לבד בארה״ב, חודשיים עם אבא בסקנדינביה וכמעט אסון בכבישי אוסטרליה – סיפור על חוסן, פחד ואנשים טובים בדרך.
עדן ריבוי, בן 24, שחצה שלוש יבשות על אופניים – מספר על החופש, המינימליזם וההרצאה החדשה שלו שמעוררת השראה לצאת למסע, גם בתקציב קטן.
מסע חייו של עדן ריבוי מקיבוץ חנתון – מ"שביל ישראל" ועד רכיבה של 23,000 ק"מ בשלוש יבשות. סיפור על חופש, התמדה וחלום להגיע ל־100 מדינות.
עדן ריבוי ואביו פאול במסע אופניים מרגש ברחבי הבלקן – חוויות, אתגרים, ודובים באמצע הלילה. סיפור על קשר משפחתי והרפתקה אמיתית מהדרך.
שיחה עם ערן שטרן על 25,000 ק״מ מסביב לעולם ב־10–15€ ליום: איך בוחרים בחוסר ודאות, בונים חוסן, ונוסעים לאט כדי לפגוש אנשים וסיפורים.
שיחה עמוקה על המסע שלו , מה זה בייקפקינג ? ואיך זה קשור לעדן ריבוי . איך לשמור על כושר בטיול ומה שבין לבין.
פחות ציוד - ויותר חופש. ככה לומדים לטייל , לתכנן ולזרום עם הדרך במסע רכיבה שאין לה סוף
אני רוכב על Kona Unit X – אופניים שנולדו להרפתקאות בייקפקינג. הן חזקות, פשוטות לתחזוקה, ונותנות תחושת חופש אמיתית בכל דרך שאני פוגש.
הציוד שלי פשוט ומדויק – כמה תיקים שמתחברים לאופניים, כלי בישול לאוכל המשובח שלי. בגדים תרמיים ללילות הקרים, כלים לתיקון האופניים, ערכת עזרה ראשונה ופילטר מים לנחלים שבדרך. בנוסף, יש איתי מטען נייד ומצלמה קטנה לתיעוד הרגעים שבדרך. ובכל מסע כזה, אני מצויד גם במכשיר הלווייני של Magnus – שדואג שאשאר מחובר ובטוח לאורך כל הדרך.
זה מאוד משתנה ממקום למקום. באוסטרליה סחבתי סביב 12 ליטר מים ביום – פשוט כי אין איפה למלא. באירופה, לעומת זאת, הסתפקתי בליטר וחצי, כי כמעט בכל מקום אפשר למצוא מים או לסנן אותם. זה תלוי במרחק, במזג האוויר ובתנאי הדרך.
מבחינת אוכל, אני צורך בערך 5,000 קלוריות ביום – הרבה אגוזים, חמאת בוטנים, טורטיות, פסטה וכל מה שנותן הרבה אנרגיה במשקל קל. במסע כזה אתה לומד שהגוף שלך הוא המנוע, והדלק – זה כל מה שאתה מצליח לשאת עליו.
במסעות כאלה, הכול בראש – זה הרבה יותר מנטלי מפיזי. אני קובע לעצמי מטרות קטנות ליום־יום, כי אם מסתכלים רחוק מדי, זה מרגיש בלתי אפשרי. המפגשים עם אנשים בדרך נותנים לי המון כוח, וגם אוכל טוב עושה פלאים למצב הרוח.
בסוף כל יום אני מנקה את האופניים, בודק ציוד, עורך קצת סרטונים וכותב ביומן – זה נותן תחושת שגרה גם באמצע הדרך. והכי חשוב – להזכיר לעצמי כל פעם למה בכלל התחלתי.
קודם כול – העולם מתחיל בתוכנו. אין מקום אחד שצריך להגיע אליו כדי להתחיל מסע, זה מתחיל בהחלטה לצאת.
היעד הבא תמיד מחכה, אני פשוט ממשיך בדרך ונותן לו להתגלות מעצמו. כי כל מסע אמיתי מתחיל בצעד אחד קטן – ובאומץ להקשיב ללב.
את האופניים אני מביא איתי בטיסה, כתוספת כבודה. מבחינת בטיחות – זה חוק מספר אחת. באוסטרליה רכבתי על כביש ה־Nullarbor עם רוכב נוסף, אבל משהו בפנים אמר לי לעצור. עליתי על טרמפ, וכעבור שבוע גיליתי שהוא נדרס. מאז אני יודע – תמיד להקשיב ללב, הוא המצפן הכי טוב שיש.